יום חמישי, 14 במאי 2020

🩺 ההשפעות ‏הפיזיולוגיות ‏והפסיכולוגיות ‏על ‏אוכלוסיית ‏מקוצרי ‏הקיבה (חלק ב')


קרדיט לתמונה: www.Unsplash.com

בהמשך לפוסט הקודם שספקתי מידע אודות האוכלוסייה וההשלכות, הפעם אני אתייחס מה הם השיקולים לתכנון פעילות גופנית מומלצת לקהילת מנותחי הקיבה, חשיבותה ועקרונות מנחים.

בראש ובראשונה צריך להבין שההשמנה מוגדרת כמחלה. ההשמנה מקצרת חיים וגורמת לתחלואה נלווית. התחלואה המסוכנת כוללת סוכרת ויתר לחץ דם, לעלייה בכולסטרול שמובילות להאצה של מחלת לב, התקפי לב ומוות. ההשמנה גורמת בין היתר, דום נשימה והגבלה בתפקוד הנשימתי, כבד שומני, ירידה בפוריות עם סיכון מוגבר לפתח קרישי דם ולגרום לתרחיש של אירוע מוחי וכן עלייה בשכיחות של גידולים סרטניים.

נוסף להשלכות הבריאותיות, להשמנה יש קשר ישיר להיבטים פסיכולוגים והשפעה שלילית בתדמית ובטחון העצמי.

צריך להבין שספורט ותזונה אחד הם! לא ניתן להפריד ביניהם, הם חייבים להיות משולבים יחדיו בכדי להגיע לתוצאות! אך כאשר דנים בסוגייה זו, כאן קיים פער גדול מאוד (1) בין הידע הקיים לבין הידע הנחוץ למי שעובר את התהליך (2) ולמי שמלווה את התהליך.

חשוב להבין שהמבנה האנטומי של מנתחי הקיבה משתנה לאחר הניתוח ויש להבין את משמעות השינוי, קיים צורך לעמוד על המשמעות של אכילה בכמויות קטנות ויכולת הספיגה של הוויטמינים והמזון שונה ממתאמן רגיל. יש לשים דגש על ההשלכות על הגוף בטווח הקצר ובטווח הארוך וקיים צורך לבנות תוכניות אימונים ותזונה שמתאימים לאוכלוסייה הזו.

** מניסיון אישי, מתברר שזה לא נושא פשוט כלל! לאורכו של תהליך הירידה במשקל, פעילות ספורט ושימור אורח חיים בריא, מצאתי את עצמי מתמודד לבד עם לא מעט אתגרים שקשורים לספורט ותזונה, במיוחד שמדובר בפעילות ספורט בחדר הכושר, אימונים ברמה יותר אינטנסיבית עד 6 פעמים בשבוע. 


הנושאים שלדעתי שיש לתת עליהם את הדעת:
 

1. תזונה – כחלק מהניתוח ותהליך ההבראה, המנותחים צריכים להתרגל להרבה שינויים אחרי ניתוח. אחד החשובים שבהם הוא האופן שבו אוכלים ושותים. אחד השינויים המהותיים באופן שבו אוכלים אחרי ניתוח לקיצור קיבה הוא תשומת הלב למה שאוכלים, ולכמויות. בלי תשומת לב, האכילה עלולה להוביל לכאבים, צרבת, הקאות, שלשולים, גזים ולחוסרים תזונתיים למשל בחלבונים, בוויטמין B1 וברזל וכן סוכר.

 2. פסיכולוגיה –לחלק הפסיכולוגי ומתן התייחסות נכונה למתאמן הבריאטרי יש משקל כבד להצלחת התהליך, טיפול וליווי נכון יכול לעזור בצורה משמעותית למתאמן להתמודד עם הקשיים שהוא יחווה תוך כדי התהליך. יש לקחת בחשבון ולהבין שלרוב המנותחים, ספורט זה לא משהו שהיה חלק מרכזי וחשוב בחיי היום יום, להיפך המוחלט, הם רואים בספורט כדבר מעיק, מפריע וכואב. 

3. אנטומיה בריאטרית - מאוד תלוי בסוג הניתוח אבל בגדול כול הרעיון הוא להקטין את קיבולת הקיבה, להקטין את כמות האוכל ויכולת הספיגה בגוף בכול פעם שנכנס אוכל לקיבה. המבנה האנטומי של מנתחי הקיבה משתנה ויש להבין את משמעות השינוי, קיים צורך לעמוד על המשמעות של אכילה בכמויות קטנות ויכולת הספיגה של הוויטמינים והמזון שונה ממתאמן רגיל. יש לשים דגש על ההשלכות על הגוף בטווח הקצר ובטווח הארוך וקיים צורך לבנות תוכניות אימונים ותזונה שמתאימים לאוכלוסייה הזו. 

4. פיזיולוגיה בריאטרית - ירידת משקל דרסטית תוך זמן קצר ביותר גורמת לירידה בחוזק ומאסת השרירים, מתחוללים בגוף שינויים קיצוניים ותוך כדי תהליך הירידה מתעוררות בעיות שיכולות להפריע להתנהלות היום יומית של המנותח. 

5. פעילות ספורט, פרקטיקה - דגשים ובניית אימון לאוכלוסיית מקוצרי הקיבה בתקופות שונות שאחרי הניתוח: 3 חודשים אחרי הניתוח, 6 חודשים אחרי הניתוח, 9 חודשים אחרי הניתוח ושנה אחרי הניתוח. חשוב להבין כשאר אנו לא זזים אנו פוגעים בגוף. ע"מ להתקיים, הגוף חייב בפעילות פיזית - הגוף שלנו אוהב לזוז. בנוסף, הפעילות הגופנית לגווניה השונים תורמים לחוסן הגוף, משפרים את מחזור חילוף החומרים בגוף BMR, משפרים את מע' הקרדיווסקולר, משפרים את המע' העיצבית והחיסונית, מורידה לחצים, מפחיתה את הסיכון של פציעות ונפילות עקב שיפור יציבות וגמישות.
 

השיקולים לתכנון פעילות גופנית מומלצת לקהילת מנותחי הקיבה, חשיבותה ועקרונות מנחים: 

כחלק מבניית תוכנית אימונים נכונה ומתאימה , יש לקחת בחשבון שתוכנית האימון מחייבת בנייה והתאמה אישית לכול מתאמן ומתאמן ואין להתייחס למתאמן בריאטרי כמתאמן רגיל (לפחות שנה לאחר הניתוח) בהתאם לפרמטרים לעקרונות הבאים: 

1. פרטים אישיים: גיל, מין, מצב בריאותי, עיסוק, רקע קודם באימון, מטרות, זמן מוקדש לאימון. 

2. הערכה: מראה כללי, מוטיבציה, יציבה של המתאמן - רפוי או זקוף. 

3. טווח הגיל הוא רחב מאוד, לרוב מדובר על טווח גילים בין שנות ה 20 ל- שנות ה 70 ויש לקחת בחשבון שהמבנה הפיזיולוגי שונה. 

4. לחלק מהמנותחים לעולם לא הייתה את המוטיבציה לעסוק בפעילות גופנית. 

5. יש לקחת בחשבון שחלק מהמנותחים יתחילו להתאמן בסמוך מאוד לאחר הניתוח (כחודשיים לאחר הניתוח), זאת אומרת שאותם מנותחים הינם עדיין במשקל חריג. 

6. בדרך כלל רוב המתאמנים מגיעים עם בעיה בריאותית נלווית למשקל, כגון לחץ דם, סוכרת, בעיות לב, בלוטת תריס ועוד. 

7. תוכנית האימון אמורה להתבסס על תוכנית אימון ארוכת טווח. תוכנית אימונים שבנויה מהקל לכבד, מהפשוט אל המורכב. תוכנית אימון שתיתן עניין ואתגר להתאמן - המתאמן צריך להבין שאין כאן קיצורי דרך באם המתאמן רוצה להשיג תוצאות ולשמור על אורח חיים בריא. 

8. תוכנית האימונים אמורה להתבסס על ארבעה מרכיבים עיקריים: חימום ומתיחות, יציבות וגמישות, סיבולת לב ריאה ואימוני כוח - מטרת האימון היא לשפר את התפקוד היום יומי ולהכין את המתאמן לאורח חיים בריא ע"י עיצוב התרבות ואורחות החיים החדשים הנחוצים לו לשמירה על אורח חיים בריא ומשקל תקין לאורך שנים.

 9. מרכיבי הבסיס של תוכנית האימון יהוו את הבסיס לתוכנית האימון הכוללת. ככול שיעבור זמן והמתאמן ישקיע בפעילות ותהיה התקדמות, נשלב יותר ויותר פעילות עצימה ופעילות כוח (כמובן בהתאם לגילו ומצבו הבריאותי). 

10. יש לקחת בחשבון שבשנה הראשונה של הניתוח, המנותח מאבד בין 35% ל- 50% ממשקל גופו, ומתחוללים שינויים פיזיולוגים קיצוניים בפרק זמן קצר מאוד והמנותח לרוב מאבד את כוחו הפיזי.

11. יש להבין שבגיל מבוגר יעילות חילוף החומרים בגוף (BMR) יורד ב -50%, יחד עם זאת הבשורה הטובה היא שפעילות גופנית משפרת את ה BMR בגוף, במיוחד פעילות ספורט עצימה (70%-80% מהדופק המירבי). 

  

מבנה תוכנית האימון שנבנתה במיוחד לאוכלוסיית מקוצרי הקיבה 

יש להבין שהאוכלוסייה משתייכת למבנה גוף אנדומורף - מתאר גוף שמן המאופיין בחולשה של השלד והשרירים, זאת אומרת שבהתחלה, תוכנית האימונים תאופיין בפעילות אירובית ממושכת עם רמת עומסים בינוניים ומטה. 

1. תוכנית האימונים במלואה בנויה מ 4 תוכניות אימון ברמות קושי ועצימות עולה – תוכנית אימון ארוכת טווח (שנה). 

2. כול תוכנית אימון היא בת 3 חודשים ובכול תוכנית אימון קיימות מטרות שונות. 

3. מתאמן שסיים מסלול תוכנית אימון יוכל להחליט אם הוא מעוניין לעבור למסלול האימון הבא ובתנאי שעמד בהצלחה בתוכנית האימון הנוכחית וכן שמצבו הכללי והבריאותי מתאים לתוכנית האימון הבאה. 

4. תוכניות האימון הם קשיחות, בנויות בהתאם לרמה האישית של כול מתאמן ומתאמן והכניסה לתוכנית האימונים כרוכה בראיון אישי, מילוי שאלון אישי והבאת כול האישורים הרפואיים הנדרשים. 

6. מספר האימונים בשבוע בין 2-6 (תלוי בתוכנית האימון וברמת המתאמן). 

7. משך האימון בין 60 -90 דקות. 

8. שיטות אימון: ממחזורי ועד לרמת עצימות גבוהה, תלוי ברמת המתאמן, מצבו הבריאותי ומטרות. 

9. התמקדות במטרות ספציפיות כגון שיפור גמישות, שיפור כוח ושיפור שיווי המשקל. 

10. חימום (כללי + ספציפי) – 5-10 דק'. 

11. אימון כוח – 20-60 דק'. 

12. באימונים הראשונים מומלץ ביצוע סט אחד לכול קבוצת שרירים ולאחר מספר אימונים ניתן לעלות בהדרגה את מספר המערכות ל-3. 

13. פעילות אירובית – 10-60 דקות במכשירים הקיימים או בשטח בהתאם למטרת המתאמן. 

14. הרפיה – 5-15 דק'. 

** חשוב לזכור שהזמן המוקדש לכול שלב באימון הנו בהתאם לרמה ומטרת המתאמן.

בריאות 👍💪

שלכם
🙏
עופר לקסמן, 
יועץ בריאות, תזונה וספורט
לאוכלוסיית מנותחי קיצור קיבה ולסובלים מבעיות משקל.
#BariLifestyle #OLfitness #BariLifestyle50plusefit
#bariatric #bariatricsurgery 
#fitness #fit #workout #training #health #wellbeing #healthychoices #active #strongmind #motivation #lifestyle #exercise

#בריאות #עודףמשקל #השמנה #אימוןאישילחיים #ספורט #כושר #תזונה #תוספיתזונה #ויטמינים #סוכרת #לחץדם #קיצורקיבה #ירידהבמשקל #אימוןאישי #פעילותגופנית #בריאות #השמנה 

למען הסר ספק, התוכן במאמר זה הוא בעל אופי של סקירה כללית בלבד, והמידע אינו מתייחס למוצר או טיפול, הוא אינו התוויתי, ולא מהווה המלצה רפואית, ולא מיועד להנחות את הקוראים או לשמש כהמלצה, הוראה או עצה לקורא, ואין בו תחליף לייעוץ רפואי.

קרדיט לתמונה: www.pexels.com

יום חמישי, 7 במאי 2020

🩺 ההשפעות ‏הפיזיולוגיות ‏והפסיכולוגיות ‏על ‏אוכלוסיית ‏מקוצרי ‏הקיבה (חלק א')


רקע - אוכלוסיית מנותחי הקיבה בישראל


בהתאם להגדרות של משרד הבריאות, מי שה־BMI שלו הוא 40 ויותר ,(או BMI 35 עם מחלות רקע מוגדרות), הופך באופן אוטומטי מועמד לניתוח בריאטרי, אך זאת כמובן, בכפוף לשיקול דעת רפואי ולהמלצת הצוות המטפל בהתאם למצבו הבריאותי, גילו ומצבו הנפשי.

הטיפול בהשמנה באמצעות דיאטה או טיפול תרופתי הוכח שהוא מוצלח באופן חלקי ולזמן קצר בלבד והמטופל לא מצליח לאמץ ולשמור על המשקל ונורמות תזונה נכונות לאורך זמן. בשלב זה הטיפול הניתוחי הוא הטיפול היחיד אשר הוכח כיעיל לאורך שנים לטיפול ב"השמנת יתר חולנית". הטיפול הניתוחי לא רק מאריך חיים אלא גם מוביל לשיפור בתחלואה הנלווית.

השמנת־יתר חולנית מוגדרת כמחלה כרונית והיא מצב רפואי שעלול לגרום למחלות קשות שפוגעות בגוף, בנפש ובתוחלת החיים. הכוונה היא למחלות כמו סוכרת, יתר שומנים בדם, לחץ דם גבוה, דום נשימה בשינה, מחלות לב, אירוע מוחי, אסטמה, כאבי גב תחתון, מחלות ניווניות במפרקים נושאי משקל, סוגי סרטן מסוימים, דיכאון ובעיות פריון אצל נשים ואצל גברים. אלה מחלות שפוגעות קשות באיכות החיים ומקצרות באופן משמעותי את תוחלת החיים. השמנת־יתר חולנית קשורה ליותר מ-2.5 מיליון מקרי תמותה בשנה בעולם.

בהתאם לדוח מבקר המדינה לשנת 2019 מתברר שלפי הערכות משרד הבריאות, תוספת ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל עקב תופעת ההשמנה מוערכת בכ-6 מיליארד ש"ח בשנה. בישראל, כ-48% מהאוכלוסייה הבוגרת (בני 20 ומעלה) הוגדרו בעלי "משקל עודף" ו"השמנה" על רמותיה. כ-4% מכלל הסובלים מהשמנה בישראל (כ-220,000) סובלים מהשמנת-יתר והשמנת-יתר חולנית.

גישות רבות מוצעות כיום לטיפול בהשמנת-יתר, ובהן דיאטה דלת קלוריות, תרופות, זריקות, טיפולים פסיכולוגיים שמטרתן לחולל שינויים בהתנהגות ופעילות גופנית. עם זאת, הגישה היחידה שהוכח כי היא אפקטיבית לאורך זמן לטיפול בהשמנת-יתר חולנית היא ניתוח בריאטרי (קיצור קיבה בשמו העממי).

בישראל כלולים הניתוחים הבריאטריים בסל הבריאות, וכל מי שעומד בקריטריונים זכאי לעבור ניתוח בריאטרי במימון מלא של קופת החולים. בהשוואה להוצאה הלאומית לבריאות בישראל עקב תופעת ההשמנה, ההוצאה של ארבע קופות החולים לניתוחים בריאטריים בשנת 2017 הסתכמה בכ-500 מיליון ש"ח. נתון זה לא כולל עלויות נלוות וההערכה היא שההוצאה הלאומית לנושא גדולה בהרבה, אבל יחד עם זאת, קטנה משמעותית מההוצאות הישירות בטיפול בתופעת ההשמנה.

בישראל מבוצעים חמישה סוגים של ניתוחים בריאטריים המוכרים בציבור כניתוחי קיצור-קיבה. התכלית המשותפת לכולם היא הגבלת כמות האוכל שהקיבה מסוגלת להכיל המביאה לתחושת שובע מהירה. יחד עם זאת מתברר כי מתעוררות לא מעט בעיות שנלוות לאותם אנשים שעברו את הניתוח. לא מעט מנותחים חושבים שהניתוח הוא הפתרון ולמעשה לא משנים ומאמצים דרך חיים והתנהגות חדשה שתדאג לשמר את תהליך ירידת המשקל שעברו לאחר הניתוח ואכן 1 מכל 6 מנותחים מבצע ניתוח חוזר לפי דוח מבקר המדינה לשנת 2019. 

1. שינויים אנטומים - מאוד תלוי בסוג הניתוח אבל בגדול כול הרעיון הוא להקטין את קיבולת הקיבה, להקטין את כמות האוכל ויכולת הספיגה בגוף בכול פעם שנכנס אוכל לקיבה. 

2. שינויים פיזיולוגים - ירידת המשקל דרסטית תוך זמן קצר ביותר גורמת לירידה בחוזק ומאסת השרירים, לחלק מהמנותחים מתעוררות בעיות גב קשות מאוד כמה חודשים שלאחר הניתוח כתוצאה מירידה הדרסטית במשקל. 

3. שינויים פסיכולוגים – חלק מאוכלוסיית המנותחים מגיע לתהליך עם תדמית ירודה מאוד, באותה נשימה, יש מנותחים שלאחר הניתוח שהשילו מעל 50% ממשקל גופם פתאום נראים קטנים ומצומקים, מה שמאוד פוגע בתדמית שלהם. בנוסף מתברר שקיימת תופעה בקרב בני זוג בהם, רק אחד מבני הזוג עובר את התהליך, מתעוררות בעיות וחילוקי דעות על מערכת היחסים והחיים בכלל, בעולם כבר מצאו שם לתופעה: "גירושים בריאטריים". מהמחקרים שנעשו בנושא מתברר כי מי שהיו נשואים ,נטו להתגרש יותר לאחר הניתוח, בהתאם למשקל שהורידו לאחר הניתוח. ככל שהירידה במשקל לאחר הניתוח אגרסיבית יותר, כך עלתה הסבירות לגירושים. באותה נשימה , מטופלים רווקים שעברו את הניתוח נטו למצוא זוגיות ולהתחתן לאחר הניתוח מהר יותר מאלו שלא עברו את הניתוח. 

ע"פ דוח מבקר המדינה משנת 2019 - המדינה כושלת בטיפול באנשים שעברו ניתוחים לקיצור קיבה. בישראל בוצעו 7,602 ניתוחים. אולם מתברר שקצב הניתוחים נמצא במגמת ירידה בחמש השנים האחרונות. בשנים 2015-2014 בוצעו יותר מ־9,000 ניתוחים בשנה, ב־2016 נעשו 8,320, וב־2017 8,017 ניתוחים. 

נשאלת השאלה מדוע קצב הניתוחים יורד? הרי אוכלוסיית השמנים הולכת וגדלה משנה לשנה.

על פי דוח מבקר המדינה, משרד הבריאות מנהל באופן לקוי את כול התחום - ישראל היא שיאנית מקרב מדינות המערב (OECD) במספר ניתוחי קיצור הקיבה יחסית לאוכלוסייה הנעשים כאן, אך יחד עם זאת גם השיעור של הניתוחים החוזרים בתחום הוא מהגבוהים. מבקר המדינה קושר בין השיעור הגבוה של הניתוחים החוזרים, לבין האופן הלקוי שבו גופי הבריאות מטפלים באנשים שעברו ניתוחים אלה. 

ע"פ הדוח, המטופלים אינם עוברים הכנה ראויה טרם הניתוח, ההחלטה על סוג הניתוח מתקבלת ללא בקרה נאותה וההמלצות הרפואיות ביחס לניתוח קשורות גם בשיקולי רווחיות. 

בנוסף לכך, לפי מחקר שביצעה קופת חולים מכבי, אף מעיד כי לאחר ארבע שנים כ-60% מהמנותחים עלו במשקל ולא שמרו על מדד הצלחת הניתוח. 

בסקר שערכתי בקרב 88 מנותחי קיבה, התוצאות רק מחזקות את הטענה של דו"ח מבקר המדינה יחד עם כמה תוצאות מעניינות מאוד. 

1. 52.3% מהנשאלים עברו את תהליך מבלי שנקבע להם בכלל משקל יעד. הם נכנסו לתוך התהליך מבלי לדעת לאיזה משקל הם אמורים להגיע. 

2. 39.5% מהנשאלים לא הגיעו למשקל היעד שהם קבעו או שנקבע להם. 

3. 36% לא מצליחים בכלל לשמור על המשקל למרות ש 72.1% מהנשאלים עוסק בפעילות ספורט בין 2-3 פעמים בשבוע. 

האתגרים העומדים בקרב מנותחי הקיבה לאחר הניתוח 

ניתוח בריאטרי הוא הליך בטוח יחסית, אך גם בו יכולים להיות סיבוכים: כ- 2% מהמנותחים בניתוח ראשון ו־5% מהמנותחים בניתוח חוזר סבלו מסיבוכים בעקבות הניתוח. קיים סיכון של תמותה כתוצאה מהניתוח אולם הסיכוי הוא קלוש ביותר ועל המועמד לניתוח להבין היטב את כל הסיכונים לפני קבלת ההחלטה על ניתוח. 

1. הבעיות מתחילות ראשית בחוסר ידע שקיים אצל קהילת המנותחים, לא מקבלים הסברים אודות השינויים המטבוליים / פיזיולוגים / פסיכולוגים שהמנותח עובר תוך כדי תהליך. בנוסף, שמן תמיד נשאר שמן... זו אמירה שצריך להבין אותה היטב ולדעת איך עוזרים למנותח להתמודד עם אותם אתגרים שילוו אותו מייד לאחר הניתו ולכול החיים. 

2. למנותחים ברגעי משבר, קל מאוד לסטות מהדרך ולחזור לאכילה כפייתית או אוכל מתוק ויש לדעת איך עוזרים להם להתמודד ברגעים קריטיים אלו! 

3. בנוסף לכך, מתברר שהמדינה לא ממש יצרה תשתית מתאימה שבאה לתת מענה ותמיכה מתאימה לקהילת המנותחים. בדו"ח מבקר המדינה האחרון, המבקר מצא כשלים רבים בניתוחי קיצור קיבה בישראל. 

מדו"ח של המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות מתברר שמספר הניתוחים החוזרים אמנם נמצא בירידה בשנים האחרונות (מה שמראה על שיפור משמעותי), אך בעוד שבעולם שיעורם הוא 7% - היקפם בישראל ממשיך להיות גבוה מאוד, כ 18%. 

"המעקב הרפואי, החיוני ביותר לאחר הניתוח ובעיקר בשנה הראשונה להבטחת ירידה במשקל ושינוי דפוסי החיים, נמצא לקוי ביותר", נכתב בדוח. "קופות החולים, הרופאים בקהילה והמרכזים הבריאטריים לא פועלים באופן פרואקטיבי לעידוד ולתמרוץ המנותחים להגיע למעקב ולבצע את כל הבדיקות. לא פעם המנותח מנתק מגע לאחר שעבר את הניתוח, ולא נעשה די מאמץ מצד הגורמים המעורבים להשיבו לתלם וליצור עימו קשר. גורמים אלה מתנערים מאחריותם ומטילים אותה רק על המנותחים. תוצאת הדבר מתבררת כעבור כמה שנים - מנותחים כושלים בשמירה על משקלם וסובלים מתחלואה נוספת הנגרמת בשל ההשמנה".

בפוסט הבא אני אפרט את הנושאים שלדעתי יכולים לעזור למקוצרי הקיבה לצלוח את המסע המדהים ולא להיכנס לסטטיסטיקה.

בריאות 👍💪

עשלכם
🙏
עופר לקסמן, 
יועץ בריאות, תזונה וספורט
לאוכלוסיית מנותחי קיצור קיבה ולסובלים מבעיות משקל.
#BariLifestyle #OLfitness #BariLifestyle50plusefit
#bariatric #bariatricsurgery 
#fitness #fit #workout #training #health #wellbeing #healthychoices #active #strongmind #motivation #lifestyle #exercise

#בריאות #עודףמשקל #השמנה #אימוןאישילחיים #ספורט #כושר #תזונה #תוספיתזונה #ויטמינים #סוכרת #לחץדם #קיצורקיבה #ירידהבמשקל #אימוןאישי #פעילותגופנית #בריאות #השמנה 

למען הסר ספק, התוכן במאמר זה הוא בעל אופי של סקירה כללית בלבד, והמידע אינו מתייחס למוצר או טיפול, הוא אינו התוויתי, ולא מהווה המלצה רפואית, ולא מיועד להנחות את הקוראים או לשמש כהמלצה, הוראה או עצה לקורא, ואין בו תחליף לייעוץ רפואי.

קרדיט לתמונה: www.pexels.com

מקורות: 

דוח מבקר המדינה לשנת 2019: 





  

יום שישי, 1 במאי 2020

🧠 מחשבות על היום שאחרי ניתוח בריאטרי

ניתוח בריאטרי (ניתוח לקיצור קיבה) הוא אחד הניתוחים הכירורגיים היותר ייחודיים בעולם הרפואה. 

בעוד שבהליך הכירורגי (הניתוח), קיימת הקפדה על אותם עקרונות כשל ניתוחים אחרים, תהליך טרום הניתוח והתהליך שהמנותח עובר אחרי הניתוח שונים לחלוטין!

לדעתי, כול ההתנהלות שלאחר הניתוח, שאורכת בדרך כלל שנה וחצי עד שנתיים, וההגעה למשקל היעד חשובים יותר מכול מה שהמנותח עבר בתהליך טרום הניתוח - לא משנה איזה ניתוח יבוצע, זהו לא כדור קסם. 

הניתוח עצמו מהווה בסיס שיאפשר למנותח לבצע את הדרוש לשינוי אורח חיים בריא, אבל הניתוח עצמו אינו מספיק לבדו. האפקטיביות של תשתית התמיכה סביב המנותח, היא זו שתביא באמת לשינוי המשמעותי.

בנוסף, רבים מתעלמים מהרכיב הנפשי בהחלטה לעבור ניתוח בריאטרי. מרבית המנותחים ״בילו״ שנים רבות, או אפילו כל חייהם הבוגרים במאבק בהשמנת יתר. סביר להניח, כי הניתוח היא האופציה היחידה לשיפור בריאותם, אולם כאשר מגיעים לנקודה ההחלטה, חובה להבין את האחריות שמוטלת כאן על מי שעובר את הניתוח, בלי כול קשר מהם היתרונות והסיכונים שבניתוח עצמו.
.

אפשר בגדול לחלק את התהליכים לשלושה שלבים:

1. הראשון הוא שלב ההחלמה שלאחר הניתוח. זה המקום שבו מי שעבר את הניתוח מתרגל לחיות את החיים ללא חלק מהמזונות והמשקאות שהיה רגיל בעבר. 

זה גם המקום, בו מי שעבר את הניתוח  יתחיל לטפל בעצמו לאחר ששוחרר מבית החולים ויחל במסע להחלמה ולבריאות טובה יותר. 

חלק מהנושאים שיש לקחת בחשבון בתקופה זו כוללים:
1️⃣ אשפוז בבית החולים. 
2️⃣ חזרה הביתה.
3️⃣ חזרה לעבודה. 
4️⃣ טיפול נכון בפצעים ובצלקות. 
5️⃣ כאבים ואי נוחות. 
6️⃣ לוח מעקב. 
7️⃣ סימני סיבוך / מתי להרים דגל אדום. 

2. השלב השני בתהליך שלאחר הניתוח נסוב סביב תהליך הירידה במשקל ותמיכה רחבה יותר במי שעבר את הניתוח. אלה בדרך כלל השנה וחצי עד שנתיים לאחר הניתוח, וההגעה למשקל היעד. 

מי שעובר את הניתוח הבריאטרי נחשף לשלושה תהליכים משמעותיים שמשפיעים בצורה גורפת בתקופה הזו:

💡 שינויים משמעותיים בהיבט האנטומי - תלוי מאוד בסוג הניתוח אבל בגדול כול הרעיון הוא להקטין את קיבולת הקיבה, להקטין את כמות האוכל ויכולת הספיגה בגוף בכול פעם שנכנס אוכל לקיבה.

הניתוחים משפיעים לא רק באופן מכני על הגוף ביכולתו להכיל את המזון בקיבה אלא גם על פעילות המנגנונים לחילוף חומרים. זאת אחת הסיבות שבשנים האחרונות מכנים ניתוחים מסוג זה בתחום הכירורגיה, "כירורגיה מטבולית".

הניתוחים הבריאטריים השונים נבדלים ביניהם במידת היכולת להגביל את נפח האוכל ובדרך השפעתם על יכולת הספיגה ועל ההפרשה של ההורמונים בגוף ובמיוחד של מערכת העיכול.

לאחר ניתוח בריאטרי, הגוף נכנס למצב קטבולי, "קריסה". כמות האוכל הקטנה שנכנסת לגוף בוודאי לא מספיקה מבחינת ערך קלורי לספק את הדרוש לגוף על מנת לתפקד, התהליך גורם לגוף להיכנס למצב "רעב" והגוף מנסה להילחם ברעב. במצב זה הגוף מתחיל לפרק ולשרוף את המאגרים הרזרביים שקיימים בו ומכאן הירידה המהירה במשקל. 

בתהליך הראשוני שלאחר הניתוח ועד כשנה, שנה וחצי פשוט "הגוף אוכל את עצמו".

💡 שינויים משמעותיים בהיבט הפיזיולוגי - בעניין הפיזיולוגי, יש להבין שאוכלוסיית המנותחים משתייכת למבנה גוף אנדומורף - מתאר גוף שמן המאופיין בחולשה של השלד והשרירים באופן כללי. אם נוסיף לכך שאחרי הניתוח הגוף צורך כמות קטנה מאוד של קלוריות במשך זמן ארוך יחסית מה שמשפיע על הגוף לרעה בצורה קיצונית ביותר. 
רבים מהמנותחים מתלוננים על כאבים בגוף ברמות שונות אחרי הניתוח, כאבים בעצמות, בגב, בשרירים ובעצם הזנב. יש להבין שכאבים אלו נובעים כתוצאה מהשינוי האגרסיבי במשקל הגוף בפרק זמן קצר (שהוא לא תופעה טבעית). בנוסף, קיימים דיווחים על תופעות קור בצורה קיצונית וזה קשור לירידה מהירה וקיצונית של כמות מאגרי השומן בגוף וכאבים בכול הגוף הקשורים לירידה בצפיפות העצם, ירידה בצריכת הסידן הנחוץ. ירידת המשקל הדרסטית תוך זמן קצר ביותר גורמת לירידה בחוזק השרירים ובמאסה שלה. חלק מהמנותחים מתלוננים גם  על חולשה כללית וריפלוקסים (תלוי בסוג הניתוח).

💡 שינויים פסיכולוגים – חלק מאוכלוסיית המנותחים מגיע לתהליך עם תדמית ירודה מאוד, באותה נשימה, יש מנותחים שלאחר הניתוח השילו מעל 50% ממשקל גופם פתאום נראים קטנים ומצומקים, מה שמאוד פוגע בתדמית שלהם. 

אין זה נדיר שמי שעבר את הניתוח רואה את עצמו במשקל עודף, גם לאחר שהגיע ליעדיו ומרגיש נהדר.  זה יכול להקשות על אורח החיים שלאחר הניתוח, וחובה לשמור על תהליך תמיכה מסודר של חברים, משפחה וליווי מקצועי קבוע. 

לאחר הניתוח החיים משתנים באופן דרמטי.  מעבר לתוכנית תזונה ופעילות גופנית בריאה יותר, המנותחים יתחילו להרגיש שונים. הם עשויים להרגיש בטוחים יותר בעצמם ועשויים לרצות להגשים פעילויות שונות שלא עשו לפני הניתוח.  כתוצאה מכך, מערכות היחסים שלהם עם המשפחה והחברים עשויים להשתנות בצורה משמעותית מאוד. 

עבור רבים, השינויים הם חיוביים מאוד. הם מתחילים לבחון הזדמנויות קריירה חדשות, להרחיב את המעגלים החברתיים ולהרגיש מידה רבה יותר של ביטחון במערכות היחסים שלהם. 

יחד עם זאת, מתברר שקיימת תופעה בקרב בני זוג בהם, אם רק אחד מהם עובר את התהליך, מתעוררות בעיות וחילוקי דעות בין בני הזוג על מערכת היחסים והחיים בכלל, בעולם כבר מצאו שם לתופעה: "גירושים בריאטריים". מהמחקרים שנעשו בנושא מתברר כי מי שהיו נשואים ,נטו להתגרש יותר לאחר הניתוח, בהתאם למשקל שהורידו לאחר הניתוח. ככל שהירידה במשקל לאחר הניתוח אגרסיבית יותר, כך עלתה הסבירות לגירושים. באותה נשימה , מטופלים רווקים שעברו את הניתוח נטו למצוא זוגיות ולהתחתן לאחר הניתוח מהר יותר מאלו שלא עברו את הניתוח, נישואים בריאטרים. 

חלק מהנושאים שעלינו לקחת בחשבון בתקופה זו כוללים:
1️⃣ התקדמות וקצב ירידה במשקל לאחר הניתוח. 
2️⃣ תזונה נכונה לאורך התקופות השונות שלאחר הניתוח. 
3️⃣ ידע בנושא תזונה נכונה. 
4️⃣ תוספי ויטמינים. 
5️⃣ פעילות גופנית. 
6️⃣ שינוי במערכות היחסים שלכם. 
7️⃣ קבוצות תמיכה. 
8️⃣ שתיית אלכוהול ועישון. 
9️⃣ בדיקות רפואיות תקופתיות וליווי מקצועי. 

3. השלב השלישי הוא שלב התחזוקה לטווח הארוך. זה מגיע בערך שנה וחצי עד שנתיים לאחר הניתוח ואמור להכיל את הכלים לאפשר למנותחים לשמור על המשקל התקין לשארית חייהם. 

שמירה על המשקל יכולה להיות פשוטה אם מקיימים את ההנחיות לאחר הניתוח, אם לוקחים אחריות ומשנים את הרגלי החיים, שבפועל הביאו למשקל החריג, ובאותה מידה יכולה להיות קשה מאוד אם לא ממלאים אחר ההמלצות ולא לוקחים אחריות.

דגשים עיקריים בתקופה זו כוללים:
1️⃣ כניסה להריון לאחר הניתוח
2️⃣ בעיות דימוי גוף
3️⃣ הסרת עודפי עור
4️⃣ ניתוחים קוסמטיים לעודפי עור
5️⃣ תמיכה בתזונה לטווח ארוך ושמירה על פעילות גופנית
6️⃣ חזרה למשקל קדם הניתוח
7️⃣ הצלחה בשמירת המשקל לטווח ארוך

יש להבין היטב את אורח החיים והשינויים שחווים לאחר הניתוח כדי להצליח בתהליך. וודאו שאתם מוכנים לתהליך - לרדת במשקל ולהיות בריא זה איזון בין המצב הפיזי, הפסיכולוגי והמנטלי. 

המפתח להצלחה הוא בנחישות קבלת ההחלטה ובהתמדה בשינוי אורח החיים הכולל אכילה נכונה, פעילות גופנית סדירה, הפסקת עישון (למי שמעשן) ומעקב רפואי ומקצועי מסודר!

למאמרים נוספים, מוזמנים להמשיך לעקוב אחרי. 

בריאות 👍💪

שלכם
🙏
עופר לקסמן, 
יועץ בריאות, תזונה וספורט
לאוכלוסיית מנותחי קיצור קיבה ולסובלים מבעיות משקל.
#BariLifestyle #OLfitness #BariLifestyle50plusefit
#bariatric #bariatricsurgery 
#fitness #fit #workout #training #health #wellbeing #healthychoices #active #strongmind #motivation #lifestyle #exercise

#בריאות #עודףמשקל #השמנה #אימוןאישילחיים #ספורט #כושר #תזונה #תוספיתזונה #ויטמינים #סוכרת #לחץדם #קיצורקיבה #ירידהבמשקל #אימוןאישי #פעילותגופנית #בריאות #השמנה 

למען הסר ספק, התוכן במאמר זה הוא בעל אופי של סקירה כללית בלבד, והמידע אינו מתייחס למוצר או טיפול, הוא אינו התוויתי, ולא מהווה המלצה רפואית, ולא מיועד להנחות את הקוראים או לשמש כהמלצה, הוראה או עצה לקורא, ואין בו תחליף לייעוץ רפואי.

קרדיט לתמונה: www.pexels.com

🚨 כיצד לצלוח מפגשים חברתיים לאחר ניתוח לקיצור קיבה

אחד האתגרים שכל מי שעובר את הניתוח לקיצור קיבה צריך להתמודד זה המפגשים המשפחתיים, החברתיים והמסיבות. אוכל תמיד מעורב במפגשים אלה...