בראש ובראשונה צריך להבין שההשמנה מוגדרת כמחלה. ההשמנה מקצרת חיים וגורמת לתחלואה נלווית. התחלואה המסוכנת כוללת סוכרת ויתר לחץ דם, לעלייה בכולסטרול שמובילות להאצה של מחלת לב, התקפי לב ומוות. ההשמנה גורמת בין היתר, דום נשימה והגבלה בתפקוד הנשימתי, כבד שומני, ירידה בפוריות עם סיכון מוגבר לפתח קרישי דם ולגרום לתרחיש של אירוע מוחי וכן עלייה בשכיחות של גידולים סרטניים.
נוסף להשלכות הבריאותיות, להשמנה יש קשר ישיר להיבטים
פסיכולוגים והשפעה שלילית בתדמית ובטחון העצמי.
צריך להבין שספורט ותזונה אחד הם! לא ניתן להפריד ביניהם, הם חייבים להיות משולבים יחדיו בכדי להגיע לתוצאות! אך כאשר דנים בסוגייה זו, כאן קיים פער גדול מאוד (1) בין הידע הקיים לבין הידע הנחוץ למי שעובר את התהליך (2) ולמי שמלווה את התהליך.
חשוב להבין שהמבנה האנטומי של מנתחי הקיבה משתנה לאחר הניתוח ויש
להבין את משמעות השינוי, קיים צורך לעמוד על המשמעות של אכילה בכמויות קטנות ויכולת הספיגה של
הוויטמינים והמזון שונה ממתאמן רגיל. יש לשים דגש על ההשלכות על הגוף בטווח הקצר
ובטווח הארוך וקיים צורך לבנות תוכניות אימונים ותזונה שמתאימים לאוכלוסייה הזו.
** מניסיון אישי, מתברר שזה לא נושא פשוט כלל! לאורכו של תהליך הירידה במשקל, פעילות ספורט ושימור אורח חיים בריא, מצאתי את עצמי מתמודד לבד עם לא מעט אתגרים שקשורים לספורט ותזונה, במיוחד שמדובר בפעילות ספורט בחדר הכושר, אימונים ברמה יותר אינטנסיבית עד 6 פעמים בשבוע.
הנושאים
שלדעתי שיש לתת עליהם את הדעת:
1.
תזונה – כחלק מהניתוח ותהליך ההבראה, המנותחים צריכים להתרגל להרבה שינויים
אחרי ניתוח. אחד החשובים שבהם הוא האופן שבו אוכלים ושותים. אחד השינויים המהותיים
באופן שבו אוכלים אחרי ניתוח לקיצור קיבה הוא תשומת הלב למה שאוכלים, ולכמויות.
בלי תשומת לב, האכילה עלולה להוביל לכאבים, צרבת, הקאות, שלשולים, גזים ולחוסרים
תזונתיים למשל בחלבונים, בוויטמין B1 וברזל וכן סוכר.
3. אנטומיה בריאטרית - מאוד תלוי בסוג הניתוח אבל בגדול כול הרעיון הוא להקטין את קיבולת הקיבה, להקטין את כמות האוכל ויכולת הספיגה בגוף בכול פעם שנכנס אוכל לקיבה. המבנה האנטומי של מנתחי הקיבה משתנה ויש להבין את משמעות השינוי, קיים צורך לעמוד על המשמעות של אכילה בכמויות קטנות ויכולת הספיגה של הוויטמינים והמזון שונה ממתאמן רגיל. יש לשים דגש על ההשלכות על הגוף בטווח הקצר ובטווח הארוך וקיים צורך לבנות תוכניות אימונים ותזונה שמתאימים לאוכלוסייה הזו.
4. פיזיולוגיה בריאטרית - ירידת משקל דרסטית תוך זמן קצר ביותר גורמת לירידה בחוזק ומאסת השרירים, מתחוללים בגוף שינויים קיצוניים ותוך כדי תהליך הירידה מתעוררות בעיות שיכולות להפריע להתנהלות היום יומית של המנותח.
5.
פעילות ספורט, פרקטיקה - דגשים ובניית אימון לאוכלוסיית מקוצרי הקיבה
בתקופות שונות שאחרי הניתוח: 3 חודשים אחרי הניתוח, 6 חודשים אחרי הניתוח, 9
חודשים אחרי הניתוח ושנה אחרי הניתוח. חשוב להבין כשאר אנו לא זזים אנו פוגעים בגוף. ע"מ להתקיים, הגוף חייב בפעילות פיזית - הגוף שלנו אוהב לזוז. בנוסף, הפעילות הגופנית לגווניה השונים תורמים לחוסן הגוף, משפרים את מחזור חילוף החומרים בגוף BMR, משפרים את מע' הקרדיווסקולר, משפרים את המע' העיצבית והחיסונית, מורידה לחצים, מפחיתה את הסיכון של פציעות ונפילות עקב שיפור יציבות וגמישות.
השיקולים לתכנון פעילות גופנית מומלצת לקהילת מנותחי הקיבה, חשיבותה ועקרונות מנחים:
כחלק מבניית תוכנית אימונים נכונה ומתאימה , יש לקחת בחשבון שתוכנית האימון מחייבת בנייה והתאמה אישית לכול מתאמן ומתאמן ואין להתייחס למתאמן בריאטרי כמתאמן רגיל (לפחות שנה לאחר הניתוח) בהתאם לפרמטרים לעקרונות הבאים:
1. פרטים אישיים: גיל, מין, מצב בריאותי, עיסוק, רקע קודם באימון, מטרות, זמן מוקדש לאימון.
2. הערכה: מראה כללי, מוטיבציה, יציבה של המתאמן - רפוי או זקוף.
3. טווח הגיל הוא רחב מאוד, לרוב מדובר על טווח גילים בין שנות ה 20 ל- שנות ה 70 ויש לקחת בחשבון שהמבנה הפיזיולוגי שונה.
4. לחלק מהמנותחים לעולם לא הייתה את המוטיבציה לעסוק בפעילות גופנית.
5. יש לקחת בחשבון שחלק מהמנותחים יתחילו להתאמן בסמוך מאוד לאחר הניתוח (כחודשיים לאחר הניתוח), זאת אומרת שאותם מנותחים הינם עדיין במשקל חריג.
6. בדרך כלל רוב המתאמנים מגיעים עם בעיה בריאותית נלווית למשקל, כגון לחץ דם, סוכרת, בעיות לב, בלוטת תריס ועוד.
7. תוכנית האימון אמורה להתבסס על תוכנית אימון ארוכת טווח. תוכנית אימונים שבנויה מהקל לכבד, מהפשוט אל המורכב. תוכנית אימון שתיתן עניין ואתגר להתאמן - המתאמן צריך להבין שאין כאן קיצורי דרך באם המתאמן רוצה להשיג תוצאות ולשמור על אורח חיים בריא.
8.
תוכנית האימונים אמורה להתבסס על ארבעה מרכיבים עיקריים: חימום ומתיחות, יציבות
וגמישות, סיבולת לב ריאה ואימוני כוח - מטרת האימון היא לשפר את התפקוד היום יומי
ולהכין את המתאמן לאורח חיים בריא ע"י עיצוב התרבות ואורחות החיים החדשים הנחוצים
לו לשמירה על אורח חיים בריא ומשקל תקין לאורך שנים.
10.
יש לקחת בחשבון שבשנה הראשונה של הניתוח, המנותח מאבד בין 35% ל- 50% ממשקל גופו,
ומתחוללים שינויים פיזיולוגים קיצוניים בפרק זמן קצר מאוד והמנותח לרוב מאבד את
כוחו הפיזי.
11. יש להבין שבגיל מבוגר יעילות חילוף החומרים בגוף (BMR) יורד ב -50%, יחד עם זאת הבשורה הטובה היא שפעילות גופנית משפרת את ה BMR בגוף, במיוחד פעילות ספורט עצימה (70%-80% מהדופק המירבי).
מבנה תוכנית האימון שנבנתה במיוחד לאוכלוסיית מקוצרי הקיבה
יש להבין שהאוכלוסייה משתייכת למבנה גוף אנדומורף - מתאר גוף שמן המאופיין בחולשה של השלד והשרירים, זאת אומרת שבהתחלה, תוכנית האימונים תאופיין בפעילות אירובית ממושכת עם רמת עומסים בינוניים ומטה.
1. תוכנית האימונים במלואה בנויה מ 4 תוכניות אימון ברמות קושי ועצימות עולה – תוכנית אימון ארוכת טווח (שנה).
2. כול תוכנית אימון היא בת 3 חודשים ובכול תוכנית אימון קיימות מטרות שונות.
3. מתאמן שסיים מסלול תוכנית אימון יוכל להחליט אם הוא מעוניין לעבור למסלול האימון הבא ובתנאי שעמד בהצלחה בתוכנית האימון הנוכחית וכן שמצבו הכללי והבריאותי מתאים לתוכנית האימון הבאה.
4. תוכניות האימון הם קשיחות, בנויות בהתאם לרמה האישית של כול מתאמן ומתאמן והכניסה לתוכנית האימונים כרוכה בראיון אישי, מילוי שאלון אישי והבאת כול האישורים הרפואיים הנדרשים.
6. מספר האימונים בשבוע בין 2-6 (תלוי בתוכנית האימון וברמת המתאמן).
7. משך האימון בין 60 -90 דקות.
8. שיטות אימון: ממחזורי ועד לרמת עצימות גבוהה, תלוי ברמת המתאמן, מצבו הבריאותי ומטרות.
9. התמקדות במטרות ספציפיות כגון שיפור גמישות, שיפור כוח ושיפור שיווי המשקל.
10. חימום (כללי + ספציפי) – 5-10 דק'.
11. אימון כוח – 20-60 דק'.
12. באימונים הראשונים מומלץ ביצוע סט אחד לכול קבוצת שרירים ולאחר מספר אימונים ניתן לעלות בהדרגה את מספר המערכות ל-3.
13. פעילות אירובית – 10-60 דקות במכשירים הקיימים או בשטח בהתאם למטרת המתאמן.
14. הרפיה – 5-15 דק'.
**
חשוב לזכור שהזמן המוקדש לכול שלב באימון הנו בהתאם לרמה ומטרת המתאמן.
