יום חמישי, 7 במאי 2020

ההשפעות ‏הפיזיולוגיות ‏והפסיכולוגיות ‏על ‏אוכלוסיית ‏מקוצרי ‏הקיבה (חלק א')

קרדיט לתמונה: www.Unsplash.com

רקע - אוכלוסיית מנותחי הקיבה בישראל


בהתאם להגדרות של משרד הבריאות, מי שה־BMI שלו הוא 40 ויותר ,(או BMI 35 עם מחלות רקע מוגדרות), הופך באופן אוטומטי מועמד לניתוח בריאטרי, אך זאת כמובן, בכפוף לשיקול דעת רפואי ולהמלצת הצוות המטפל בהתאם למצבו הבריאותי, גילו ומצבו הנפשי.

הטיפול בהשמנה באמצעות דיאטה או טיפול תרופתי הוכח שהוא מוצלח באופן חלקי ולזמן קצר בלבד והמטופל לא מצליח לאמץ ולשמור על המשקל ונורמות תזונה נכונות לאורך זמן. בשלב זה הטיפול הניתוחי הוא הטיפול היחיד אשר הוכח כיעיל לאורך שנים לטיפול ב"השמנת יתר חולנית". הטיפול הניתוחי לא רק מאריך חיים אלא גם מוביל לשיפור בתחלואה הנלווית.

השמנת־יתר חולנית מוגדרת כמחלה כרונית והיא מצב רפואי שעלול לגרום למחלות קשות שפוגעות בגוף, בנפש ובתוחלת החיים. הכוונה היא למחלות כמו סוכרת, יתר שומנים בדם, לחץ דם גבוה, דום נשימה בשינה, מחלות לב, אירוע מוחי, אסטמה, כאבי גב תחתון, מחלות ניווניות במפרקים נושאי משקל, סוגי סרטן מסוימים, דיכאון ובעיות פריון אצל נשים ואצל גברים. אלה מחלות שפוגעות קשות באיכות החיים ומקצרות באופן משמעותי את תוחלת החיים. השמנת־יתר חולנית קשורה ליותר מ-2.5 מיליון מקרי תמותה בשנה בעולם.

בהתאם לדוח מבקר המדינה לשנת 2019 מתברר שלפי הערכות משרד הבריאות, תוספת ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל עקב תופעת ההשמנה מוערכת בכ-6 מיליארד ש"ח בשנה. בישראל, כ-48% מהאוכלוסייה הבוגרת (בני 20 ומעלה) הוגדרו בעלי "משקל עודף" ו"השמנה" על רמותיה. כ-4% מכלל הסובלים מהשמנה בישראל (כ-220,000) סובלים מהשמנת-יתר והשמנת-יתר חולנית.

גישות רבות מוצעות כיום לטיפול בהשמנת-יתר, ובהן דיאטה דלת קלוריות, תרופות, זריקות, טיפולים פסיכולוגיים שמטרתן לחולל שינויים בהתנהגות ופעילות גופנית. עם זאת, הגישה היחידה שהוכח כי היא אפקטיבית לאורך זמן לטיפול בהשמנת-יתר חולנית היא ניתוח בריאטרי (קיצור קיבה בשמו העממי).

בישראל כלולים הניתוחים הבריאטריים בסל הבריאות, וכל מי שעומד בקריטריונים זכאי לעבור ניתוח בריאטרי במימון מלא של קופת החולים. בהשוואה להוצאה הלאומית לבריאות בישראל עקב תופעת ההשמנה, ההוצאה של ארבע קופות החולים לניתוחים בריאטריים בשנת 2017 הסתכמה בכ-500 מיליון ש"ח. נתון זה לא כולל עלויות נלוות וההערכה היא שההוצאה הלאומית לנושא גדולה בהרבה, אבל יחד עם זאת, קטנה משמעותית מההוצאות הישירות בטיפול בתופעת ההשמנה.

בישראל מבוצעים חמישה סוגים של ניתוחים בריאטריים המוכרים בציבור כניתוחי קיצור-קיבה. התכלית המשותפת לכולם היא הגבלת כמות האוכל שהקיבה מסוגלת להכיל המביאה לתחושת שובע מהירה. יחד עם זאת מתברר כי מתעוררות לא מעט בעיות שנלוות לאותם אנשים שעברו את הניתוח. לא מעט מנותחים חושבים שהניתוח הוא הפתרון ולמעשה לא משנים ומאמצים דרך חיים והתנהגות חדשה שתדאג לשמר את תהליך ירידת המשקל שעברו לאחר הניתוח ואכן 1 מכל 6 מנותחים מבצע ניתוח חוזר לפי דוח מבקר המדינה לשנת 2019. 

1. שינויים אנטומים - מאוד תלוי בסוג הניתוח אבל בגדול כול הרעיון הוא להקטין את קיבולת הקיבה, להקטין את כמות האוכל ויכולת הספיגה בגוף בכול פעם שנכנס אוכל לקיבה. 

2. שינויים פיזיולוגים - ירידת המשקל דרסטית תוך זמן קצר ביותר גורמת לירידה בחוזק ומאסת השרירים, לחלק מהמנותחים מתעוררות בעיות גב קשות מאוד כמה חודשים שלאחר הניתוח כתוצאה מירידה הדרסטית במשקל. 

3. שינויים פסיכולוגים – חלק מאוכלוסיית המנותחים מגיע לתהליך עם תדמית ירודה מאוד, באותה נשימה, יש מנותחים שלאחר הניתוח שהשילו מעל 50% ממשקל גופם פתאום נראים קטנים ומצומקים, מה שמאוד פוגע בתדמית שלהם. בנוסף מתברר שקיימת תופעה בקרב בני זוג בהם, רק אחד מבני הזוג עובר את התהליך, מתעוררות בעיות וחילוקי דעות על מערכת היחסים והחיים בכלל, בעולם כבר מצאו שם לתופעה: "גירושים בריאטריים". מהמחקרים שנעשו בנושא מתברר כי מי שהיו נשואים ,נטו להתגרש יותר לאחר הניתוח, בהתאם למשקל שהורידו לאחר הניתוח. ככל שהירידה במשקל לאחר הניתוח אגרסיבית יותר, כך עלתה הסבירות לגירושים. באותה נשימה , מטופלים רווקים שעברו את הניתוח נטו למצוא זוגיות ולהתחתן לאחר הניתוח מהר יותר מאלו שלא עברו את הניתוח. 

ע"פ דוח מבקר המדינה משנת 2019 - המדינה כושלת בטיפול באנשים שעברו ניתוחים לקיצור קיבה. בישראל בוצעו 7,602 ניתוחים. אולם מתברר שקצב הניתוחים נמצא במגמת ירידה בחמש השנים האחרונות. בשנים 2015-2014 בוצעו יותר מ־9,000 ניתוחים בשנה, ב־2016 נעשו 8,320, וב־2017 8,017 ניתוחים. 

נשאלת השאלה מדוע קצב הניתוחים יורד? הרי אוכלוסיית השמנים הולכת וגדלה משנה לשנה.

על פי דוח מבקר המדינה, משרד הבריאות מנהל באופן לקוי את כול התחום - ישראל היא שיאנית מקרב מדינות המערב (OECD) במספר ניתוחי קיצור הקיבה יחסית לאוכלוסייה הנעשים כאן, אך יחד עם זאת גם השיעור של הניתוחים החוזרים בתחום הוא מהגבוהים. מבקר המדינה קושר בין השיעור הגבוה של הניתוחים החוזרים, לבין האופן הלקוי שבו גופי הבריאות מטפלים באנשים שעברו ניתוחים אלה. 

ע"פ הדוח, המטופלים אינם עוברים הכנה ראויה טרם הניתוח, ההחלטה על סוג הניתוח מתקבלת ללא בקרה נאותה וההמלצות הרפואיות ביחס לניתוח קשורות גם בשיקולי רווחיות. 

בנוסף לכך, לפי מחקר שביצעה קופת חולים מכבי, אף מעיד כי לאחר ארבע שנים כ-60% מהמנותחים עלו במשקל ולא שמרו על מדד הצלחת הניתוח. 

בסקר שערכתי בקרב 88 מנותחי קיבה, התוצאות רק מחזקות את הטענה של דו"ח מבקר המדינה יחד עם כמה תוצאות מעניינות מאוד. 

1. 52.3% מהנשאלים עברו את תהליך מבלי שנקבע להם בכלל משקל יעד. הם נכנסו לתוך התהליך מבלי לדעת לאיזה משקל הם אמורים להגיע. 

2. 39.5% מהנשאלים לא הגיעו למשקל היעד שהם קבעו או שנקבע להם. 

3. 36% לא מצליחים בכלל לשמור על המשקל למרות ש 72.1% מהנשאלים עוסק בפעילות ספורט בין 2-3 פעמים בשבוע. 

האתגרים העומדים בקרב מנותחי הקיבה לאחר הניתוח 

ניתוח בריאטרי הוא הליך בטוח יחסית, אך גם בו יכולים להיות סיבוכים: כ- 2% מהמנותחים בניתוח ראשון ו־5% מהמנותחים בניתוח חוזר סבלו מסיבוכים בעקבות הניתוח. קיים סיכון של תמותה כתוצאה מהניתוח אולם הסיכוי הוא קלוש ביותר ועל המועמד לניתוח להבין היטב את כל הסיכונים לפני קבלת ההחלטה על ניתוח. 

1. הבעיות מתחילות ראשית בחוסר ידע שקיים אצל קהילת המנותחים, לא מקבלים הסברים אודות השינויים המטבוליים / פיזיולוגים / פסיכולוגים שהמנותח עובר תוך כדי תהליך. בנוסף, שמן תמיד נשאר שמן... זו אמירה שצריך להבין אותה היטב ולדעת איך עוזרים למנותח להתמודד עם אותם אתגרים שילוו אותו מייד לאחר הניתו ולכול החיים. 

2. למנותחים ברגעי משבר, קל מאוד לסטות מהדרך ולחזור לאכילה כפייתית או אוכל מתוק ויש לדעת איך עוזרים להם להתמודד ברגעים קריטיים אלו! 

3. בנוסף לכך, מתברר שהמדינה לא ממש יצרה תשתית מתאימה שבאה לתת מענה ותמיכה מתאימה לקהילת המנותחים. בדו"ח מבקר המדינה האחרון, המבקר מצא כשלים רבים בניתוחי קיצור קיבה בישראל. 

מדו"ח של המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות מתברר שמספר הניתוחים החוזרים אמנם נמצא בירידה בשנים האחרונות (מה שמראה על שיפור משמעותי), אך בעוד שבעולם שיעורם הוא 7% - היקפם בישראל ממשיך להיות גבוה מאוד, כ 18%. 

"המעקב הרפואי, החיוני ביותר לאחר הניתוח ובעיקר בשנה הראשונה להבטחת ירידה במשקל ושינוי דפוסי החיים, נמצא לקוי ביותר", נכתב בדוח. "קופות החולים, הרופאים בקהילה והמרכזים הבריאטריים לא פועלים באופן פרואקטיבי לעידוד ולתמרוץ המנותחים להגיע למעקב ולבצע את כל הבדיקות. לא פעם המנותח מנתק מגע לאחר שעבר את הניתוח, ולא נעשה די מאמץ מצד הגורמים המעורבים להשיבו לתלם וליצור עימו קשר. גורמים אלה מתנערים מאחריותם ומטילים אותה רק על המנותחים. תוצאת הדבר מתבררת כעבור כמה שנים - מנותחים כושלים בשמירה על משקלם וסובלים מתחלואה נוספת הנגרמת בשל ההשמנה".

בפוסט הבא אני אפרט את הנושאים שלדעתי יכולים לעזור למקוצרי הקיבה לצלוח את המסע המדהים ולא להיכנס לסטטיסטיקה.

בריאות 👍💪

עופר לקסמן,
מנטור ומאמן לחיים בריאים.
מפתח השיטה BariLifestyle program 
טלפון: 052-6369991 
מייל: L1@ol-fitness.com
אתר: ol-fitness.com



מקורות: 

דוח מבקר המדינה לשנת 2019: 





  

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

מיתוסים ותפיסות הקשורים לניתוחים בריאטרים (ניתוח לקיצור קיבה).

כבר ידוע שהשמנת יתר היא לא רק מצב הקשור למשקל אלא יש לכך השלכות בריאותיות מרחיקות לכת. ההשמנה משפיעה על אורח חיים תקין, מקצרת חיים וגורמת לת...