יום שני, 1 ביוני 2020

ניתוח בריאטרי - השינויים ותופעות הלואי שלא תמיד מספרים עליהם

קרדיט לתמונה: www.Unsplash.com


הטיפול בהשמנה באמצעות דיאטה או טיפול תרופתי הוכח שהוא מוצלח באופן חלקי ולזמן קצר בלבד והמטופל לא מצליח לאמץ ולשמור על המשקל החדש ונורמות תזונה נכונות לאורך זמן. בשלב זה הטיפול הניתוחי הוא הטיפול היחיד אשר הוכח כיעיל לאורך שנים לטיפול ב"השמנת יתר חולנית". הטיפול הניתוחי לא רק מאריך חיים אלא גם מוביל לשיפור בתחלואה הנלווית. 

בישראל כלולים הניתוחים הבריאטריים בסל הבריאות, וכל מי שעומד בקריטריונים זכאי לעבור ניתוח בריאטרי במימון מלא של קופת החולים. בהשוואה להוצאה הלאומית לבריאות בישראל עקב תופעת ההשמנה, ההוצאה של ארבעת קופות החולים לניתוחים בריאטריים קטנה משמעותית מההוצאות הישירות שלהן בטיפול בתופעת ההשמנה.

בשל כך, קיים זינוק במספר הניתוחים החוזרים פעם שנייה ושלישית בארץ. לדעתי האישית קיימת תחושה כי כול תעשיית ניתוחי קיצור הקיבה יצאה מכלל שליטה. 

ע"פ דוח מבקר המדינה לשנת 2019, המטופלים אינם עוברים הכנה ראויה טרם הניתוח, ההחלטה על סוג הניתוח מתקבלת ללא בקרה נאותה וההמלצות הרפואיות ביחס לניתוח קשורות גם בשיקולי רווחיות. גם המעקב אחר המנותחים לוקה בחסר, דבר הקשור בכך ש-1 מכל 6 מנותחים חוזר לנקודת ההתחלה ומבצע ניתוח חוזר, מה שמגדיל בצורה משמעותית את רמת הסיכון של המנותח. 


במאמר זה אני רוצה להתייחס לתופעות ולשינויים הפיזיולוגים שמתחוללים אצל מי שעובר את הניתוח, אותם תופעות שפחות מדברים עליהם (את חלקם אני חוותי על בשרי). מטרת המאמר היא להציג כמה דרכים שלדעתי יכולים לעזור לנפש ולגוף להתמודד עם התופעות ולעבור את התהליך בצורה קלה ובטוחה ככול האפשר.  

 

אומר ואדגיש לפני שאנו צוללים פנימה לתוך המאמר, למרות כול התופעות והקשיים שחוויתי (ושאת חלקם עדין חש), לא הייתי מוותר על הניתוח. הניתוח הציל לי את החיים! הניתוח איפס אותי, עזר לי לקחת שליטה על אופי ההתנהלות שלי בכול מה שקשור לתזונה ובריאות, והשילוב עם פעילות ספורט רק תרמה לי רבות בתהליך. 
בעניין הפיזיולוגי, יש להבין שאוכלוסיית המנותחים משתייכת למבנה גוף אנדומורף - מתאר גוף שמן המאופיין בחולשה של השלד והשרירים באופן כללי. אם נוסיף לכך שאחרי הניתוח הגוף צורך כמות קטנה מאוד של קלוריות במשך זמן ארוך יחסית מה שמשפיע על הגוף לרעה בצורה קיצונית ביותר. 

רבים מהמנותחים מתלוננים על כאבים בגוף ברמות שונות אחרי הניתוח, כאבים בעצמות, בגב, בשרירים ובעצם הזנב. יש להבין שכאבים אלו נובעים כתוצאה מהשינוי האגרסיבי במשקל הגוף ושיווי המשקל תוך זמן קצר (שהיא לא תופעה טבעית). בנוסף, אנו חווים תופעות של קור בצורה קיצונית וזה קשור לירידה מהירה וקיצונית של כמות מאגרי השומן בגוף וכאבים בכול הגוף הקשורים לירידה בצפיפות העצם, ירידה בצריכת הסידן הנחוץ. 

אני עוצר את עצמי מלהמשיך לפרט (או ליתר דיוק לחפור לכם 😀) כי הרשימה היא ארוכה מאוד. יחד עם זאת, הבשורה הטובה היא שאת רוב התופעות והכאבים ניתן להקטין על ידי מעקב קבוע אצל הדיאטנית הבריאטרית (לפחות בשנה הראשונה שלאחר הניתוח), להקפיד על לקיחת תוספי המזון וויטמינים הנכונים מזמן, לאכול בהתאם להנחיות, לשתות כול הזמן ולבצע פעילות ספורט בצורה מבוקרת ונכונה. 


בלי כול קשר לנאמר כאן, אני מאוד ממליץ למי שחש בכאבים, או אי נוחות כול שהיא או שמשהו לא נראה לו כשורה, לא לזלזל ולא להמתין, פשוט לשאול גורמים מוסמכים בלבד כדי להבין שחס וחלילה לא מתפתח משהו רציני. 

 

אם אתם שואלים לדעתי האישית, אני חושב שהבעיות מתחילות ראשית בחוסר ידע שקיים אצל רובנו. מי שעובר את הניתוח לרוב לא מקבל הסברים אודות השינויים האנטומים / מטבוליים / פיזיולוגים / פסיכולוגים שהוא עובר תוך כדי תהליך. בנוסף, לא פעם המנותח מנתק מגע לאחר שעבר את הניתוח, חושב שברגע שעבר את הניתוח כאן הוא סיים את התהליך והדרך סלולה להצלחה, תוצאת הניתוק והטיפול העצמי מתבררת כעבור כמה שנים - מנותחים כושלים בשמירה על משקלם וסובלים מתחלואה נוספת הנגרמת בשל ההשמנה מחדש.

אז תרשו לי לציין דבר שהוא הבסיס לכול – כדי להיות בריאים אנו חייבים לעסוק בפעילות גופנית. פעילות גופנית מתחזקת ומשפרת את כול המערכות בגוף. פעילות גופנית משפרת את המערכת הקרדיווסקולרית, כלומר מערכת לב-ריאה, פעילות גופנית משפרת את מנגנון חילוף החומרים בגוף ואת המערכת החיסונית של הגוף, פעילות גופנית משפרת ומחזקת את שלד הגוף, את יכולת הגמישות והיציבות שלנו, מורידה לחצים ומורידה את הכולסטרול LDL (הרע) שפוגע בעורקים, בקיצור, אני מניח שהבנתם את העניין .😊

גוף האדם בנוי מכ-75 ל- 120 טריליון תאים. התא הוא יחידת הבסיס המאורגנת הקטנה ביותר שמסוגלת לקיים חיים. כדי שייצור חי ימשיך לקיים את החיים שלו הוא צריך אנרגיה והאנרגיה לתאים מתבצעת בתהליך שנקרא חילוף חומרים (מטבוליזם). מחקרים מראים בצורה ברורה, שאנשים שעוסקים בפעילות ספורט כול שהיא, מנגנון חילוף החומרים אצלם יעיל יותר.

כפי שציינתי כבר בעבר, יש המבינים את החשיבות בפעילות ספורטיבית אבל נלחמים עם עצמם לעשות ספורט כי הם לא נהנים מזה ובמיוחד כשמדובר בפעילות בחדר הכושר.

אני אשתדל לפרט כאן איך לדעתי אפשר להביא את המתאמן להתחיל לעסוק בספורט בצורה כזו כך שבסופו של דבר פעילות הספורט תהיה חלק טבעי מדרך החיים שלו.


המינונים והמתווה הכללי של תוכנית האימונים צריכה לקחת בחשבון את הגורמים הבאים:

  1. חלק מהמנותחים יתחילו להתאמן בסמוך מאוד לניתוח (כחודשיים לאחר הניתוח), זאת אומרת שאותם מנותחים הינם עדיין במשקל חריג.
  2. בדרך כלל רוב המתאמנים מגיעים עם בעיה בריאותית נלווית למשקל, כגון לחץ דם, סוכרת, בעיות לב, בלוטת תריס ועוד ולכן יש להתאמן בהתאם להנחיות הרופאים!
  3. תוכנית האימון אמורה להתבסס על תוכנית אימון ארוכת טווח. תוכנית אימונים שבנויה מהקל אל הכבד, מהפשוט אל המורכב. תוכנית אימון שתיתן עניין ואתגר למתאמן - אין כאן קיצורי דרך במידה והמנותח רוצה להשיג תוצאות ולשמור על אורח חיים בריא.
  4. תוכנית האימונים אמורה להתבסס על שלושה מרכיבים עיקריים: יציבות וגמישות, סיבולת לב ריאה ואימוני כוח. אני חושב שהיחס של הפעילויות השונות צריכה להיות 20% יציבות וגמישות, 40% סיבולת לב-ריאה ו- 40% אימוני כוח.
  5. יש לבצע לפחות 3 אימונים בשבוע. 
  6. משך האימון צריך להתבצע החל מ- 45 דק' ועד 90 דק' (תלוי ברמת המתאמן). 


חשוב להבין שכול אדם באשר הוא, הוא עולם ומלאו ושההישגים האישיים של כול אחד תלויים במספר גורמים: 

  1. רמת התפתחות הגופנית האישית.
  2. מצב הבריאותי.
  3. רמת המוטיבציה.
  4. רמת ההדרכה (במידה וקיימת).
  5. אמצעי האימון (שיטות האימון וסוגי המכשור). 


החימום:

  1. החימום נועד למעבר הדרגתי ממנוחה לפעילות מאומצת תוך העלאת טמפ' הגוף והשרירים. 
  2. החימום כולל פעילות אירובית בעצימות קלה בינונית, שילוב של תרגילי מתיחה דינמיים וסטטיים למשך 5-15 דק'.
  3. החימום גורם לשינויים הבאים: 

        - הכנה נפשית למתאמן לקראת האימון. 
        - הרחבת כלי הדם וזרימת דם טובה יותר, קרי חמצן וחומרי פסולת. 
        - העלאת טמפ' הגוף גורמת להפחתת צמיגות השריר, הקטנת התנגדות לתנועה ושיפור היכולת המכאנית.
        - עלייה במהירות ההולכה העצבית בשרירים.
        - עלייה בקצב שחרור האנרגיה בגוף (מטבוליזים)


התמקדות בפעילות האירובית: 

  1. פעילות גופנית אופטימלית = 50% - 80% מדופק מירבי (סיבולת לב ריאה). 
  2. אימון לאורך זמן ללא הפסקה – הליכה או ריצה.
  3. אימון עצים, שיפור פעילות הלב והריאה, תפוקת הלב תהיה טובה יותר, שריפת אחוזי שומן גבוהה, שמירה והזרמת חמצן לשרירים עד 65% מדופק מירבי. 20-30 דק' פעילות לפחות.
    ** חישוב דופק מירבי = גיל – 220 (גבר), גיל – 226 (אישה)


התמקדות בפעילות אימוני כוח:

  1. תמיד!!! בניית תוכנית האימון, אופי התרגילים ייקבע בהתאם לרמת המתאמן והמטרות שהוצבו לפני תחילת האמון.
  2. מספר התרגילים שנבחר תלוי במספר המערכות שנבחר לכול קבוצות שרירים. 
  3. הגדלת מס' התרגילים והמערכות יוצר גירוי המאפשר הגדלת העומס על כול קבוצת שרירים הפועלת באימון. 
  4. מס' התרגילים באימון הינו בין 8-14 (תלוי במס' הסטים בכול תרגיל). 
  5. עוצמת האימון מורכבת ממספר התרגילים, המערכות (סטים) והחזרות , ההתנגדות (המשקל) וזמן המנוחה. 
  6. סדר התרגילים באימון: יש לאמן קבוצות שרירים גדולות ולאחר מכן קבוצות שרירים קטנות - מעומס גדול לעומס קטן יותר.
בריאות 👍💪

עופר לקסמן,
מנטור ומאמן לחיים בריאים.
מפתח השיטה BariLifestyle program 
טלפון: 052-6369991 
מייל: L1@ol-fitness.com
אתר: ol-fitness.com


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

מיתוסים ותפיסות הקשורים לניתוחים בריאטרים (ניתוח לקיצור קיבה).

כבר ידוע שהשמנת יתר היא לא רק מצב הקשור למשקל אלא יש לכך השלכות בריאותיות מרחיקות לכת. ההשמנה משפיעה על אורח חיים תקין, מקצרת חיים וגורמת לת...