יום ראשון, 23 במאי 2021

לחץ וסטרס בקרב מנותחים לקיצור קיבה וכיצד זה משפיע על תהליך השיקום וחזרה לחיים


קרדיט לתמונה: www.Unsplash.com


- סרקופניה
- היפוגליקמיה
- אוסטאופורוזיס
- פיברומילאגיה
- אפקט הדמפינג
- ריפלוקסים
- כאבי גב
- נשירת שיער
ועוד...

אלה הם חלק קטן מאותם תסמינים שמי שעובר את ניתוח לקיצור הקיבה חשוף. 

האם אתם יודעים מה משותף לכול אותם תסמינים?

סטרס (מתח)

ידוע שמתח הוא זרז להתפרצות והחמרה של מחלות ובעיות בריאות המתחילות כאשר האיזון בגוף מופר (הומאוסטזיס) ומערכות ההגנה של הגוף נפגעות או נחלשות.

אז איך זה בכלל קשור לקהילת מנותחי קיצור הקיבה? 

מחקרים רבים בנושא, טוענים שסטרס פוגע באיזון בגוף, פגיעה בחוסן הגוף, ופגיעה בתפקוד השוטף של הגוף.

חלק מתסמיני הסטרס הם:

  • נשירת שיער
  • שחיקת שיניים
  • סיכון מוגבר להתקפי לב
  • סיכון מוגבר לשבץ מוחי
  • פגיעה במערכת החיסון
  • בחילות וריפלוקסים
  • סיכון להתפתחות לסכרת
  • שילשולים / עצירות
  • ירידה בצפיפות העצם
  • מחלות מפרקים וכאבים בשרירים, 
  • דיכאון / חרדה / עצבנות
  • הזעת יתר
  • נדודי שינה, עייפות, חוסר ריכוז,
  • כאבי ראש,
  • ודחף מיני מופחת. 

את תופעת המתח אפשר לקשור לאוכלוסיית מנותחי קיצור הקיבה בשלושה פרקי זמן: 

• פרק זמן ראשון, זו התקופה של טרום ניתוח,
• פרק זמן שני, זו התקופה של עד 6 חודשים אחרי הניתוח. 
• פרק זמן שלישי, זו התקופה של עד שנה, שנה וחצי אחרי הניתוח. 

אי אפשר לדמיין את החיים מבלי סטרס. אנו חיים בתקופה המורכבת מרצף אינסופי של לחצים. מצבי לחץ הפכו לחלק משגרת חיינו, לצערי. 

מה זה בעצם לחץ / סטרס ? 

ראשית אנו מדברים על מנגנון עתיק שמוטמע בכול אחד מאיתנו שאמור לסייע לנו ולהגן עלינו במצבים מסויימים.

בתקופת האדם הקדמון, האדם היה אמור להתמודד עם אתגרים שחשפו אותו לסכנת קיום ביומיום. מציד והתמודדות עם חיות טורפות, תנאי אקלים קשים וסכנות הישרדות.

בזמן שאנו בסטרס, מופרשים בגוף הורמונים שגורמים להתעוררות מערכת העצבים הסימפתטית, הגורמת לעלייה בקצב דפיקות הלב, נשימה מואצת, הזעה מוגברת וזרימת הדם מוגברת לגפיים (ידיים ורגליים). 

תגובה זו מכונה "Flight or Fight", מצב שאליו הגוף נכנס כדי לאפשר לנו לשרוד - קרי לברוח או להילחם. חשוב להבין שבמצב זה "Flight or Fight" זרימת הדם פוחתת לאיברים הפנימיים ותפקודם נפגע. 


בוא נסביר מעט על מערכת העצבים שקשורה לתופעת הסטרס.

מערכת העצבים האוטונומית מורכבת משתי תת-מערכות: ממערכת העצבים הסימפתטית וממערכת העצבים הפאראסימפתטית

תתי המערכות של מערכת העצבים האוטונומית פועלות בכיוונים מנוגדים כדי למלא את משימותיהן, הם משלימות אחת את השנייה וכול אחת מהמערכות פועלת כדי לאזן את המערכת האחרת. הגוף שלנו תמיד מנסה להגיע למצב של איזון - הומאוסטזיס. כול אחת מהמערכות אחראית על מגוון פעילויות שקשורות בתפקוד הגוף במצבים מסויימים וגם בכדי לבקר ולאזן את המערכת האחרת.

המשמעות היא שכאשר מערכת העצבים הסימפתטית שפעילה בעיקר בעיתות חירום, לחץ ואיום פתאומי מדכאת את מערכת העצבים הפאראסימפתטית שפעילה בעיקר במצב של מנוחה בגוף ואחראית על מצב של שגרה. היא מנטרלת את ההפעלה השגרתית של תפקודי הגוף הפנימיים ומווסתת את הפעילויות הפיזיולוגיות הרצופות כגון נשימה ופעילות הלב, גדילה ותהליכי החלמה. 

כפי שאתם כבר מבינים,  הסטרס דורך את הגוף ומאלץ אותו להיות במצב מסויים לזמן ממושך, מה שמונע ממערכות אחרות החשובות בגוף לתפקד בצורה תקינה.

כיום בחלקים נרחבים בעולם החיים שונים וצריך להבין שלמרות שלא מדובר בסכנת קיום אמיתית, אין לנו אפשרות באמת לשנות את התחושה ואנחנו תקועים עם התחושות האלו בגוף.

מתח אופף אותנו בכול פינה. לחצים בעבודה, בבית, עם הילדים, בזוגיות, הורים, מתבגרים, המצב הביטחוני, המצב הכלכלי, בכללי כמעט ואין דבר שלא מלחיץ אותנו.

עכשיו, נוסיף לכך את העובדה שמי ששוקל את הניתוח ומתחיל ולבחון את העניין, מגלה שמדובר בתהליך ארוך, מייגע ורצוף בלחצים עצומים, פחדים שהולכים וגוברים ככול שיום הניתוח מתקרב. 

יש שמתמודדים עם לחצים מתוך הבית שלא לעבור את הניתוח כי קיים סיכון בניתוח עצמו, תוסיפו את כמות הבדיקות המקיפה הארוכה שצריכים לעבור ובסוף יש לעבור את הוועדה המחליטה אם לאשר את הניתוח. בקיצור לחץ אין סופי.

באותו הזמן אותו אדם מתמודד עם נושאים שמוסיפים לחץ לא פשוט כגון חשיבה על מי המנתח, איפה לבצע את הניתוח, מה קורה אחרי הניתוח, כמה זמן חופש מחלה ומתי נוכל לחזור לעבודה ולחיים נורמלים.  אם מדובר באישה ויש ילדים קטנים, אז הלחץ אפילו גדל בצורה משמעותית. החשיבה על טיפול בילדים, חזרה לשגרה ובכלל על אפשרות של הריונות נוספים בהמשך. 

בקיצור, כל התהליך המקדים לניתוח רווי בגורמי לחץ שממש לא יעזרו בהמשך תבליך השיקום שלאחר הניתוח.

היה והאדם עבר את הוועדה והגיע יום הניתוח, כאן הוא נחשף לסטרס ולגורמי לחץ שונים לחלוטין. 

מי שעובר את הניתוח הבריאטרי נחשף לתהליכים שמאוד משפיעים על האיזון ותפקוד הגוף מבלי יכולת לשלוט על כך.

תלוי מאוד בסוג הניתוח אבל בגדול כל הרעיון הוא להקטין את קיבולת הקיבה, להקטין את כמות האוכל ויכולת הספיגה בגוף בכול פעם שנכנס אוכל לקיבה. הניתוחים משפיעים לא רק באופן מכני על הגוף ביכולתו להכיל את המזון בקיבה אלא גם על פעילות המנגנונים לחילוף חומרים. 

הניתוחים הבריאטריים השונים נבדלים ביניהם במידת היכולת להגביל את נפח האוכל ובדרך השפעתם על יכולת הספיגה ועל ההפרשה של ההורמונים בגוף.

יש להבין כי לאחר ניתוח בריאטרי, הגוף נכנס למצב קטבולי, "קריסה" קרי סטרס. כמות האוכל הקטנה שנכנסת לגוף לא מספיקה מבחינת ערך קלורי לספק את הדרוש לגוף. במצב זה, החלק ממנגנון ההגנה האוטומטי, הגוף מתחיל לפרק ולשרוף את המאגרים הרזרביים שקיימים בו ומכאן הירידה המהירה במשקל. אבל באותו תהליך ובאותו הזמן יש להבין שהגוף יוצא מאיזון, מה שחושף את המנותח לסכנות בריאותיות מרחיקי לכת.

וראיה לכך, רבים מהמנותחים מתלוננים על כאבים בגוף ברמות שונות אחרי הניתוח, כאבים בעצמות, בגב, בשרירים ובעצם הזנב. יש להבין שכאבים אלו נובעים כתוצאה מהשינוי האגרסיבי במשקל הגוף בפרק זמן קצר (שהוא לא תופעה טבעית). בנוסף, קיימים דיווחים על תופעות קור בצורה קיצונית וזה קשור לירידה מהירה וקיצונית של כמות מאגרי השומן בגוף וכאבים בכול הגוף הקשורים לירידה בצפיפות העצם, ירידה בצריכת הסידן הנחוץ. ירידת המשקל הדרסטית תוך זמן קצר ביותר גורמת לירידה בחוזק השרירים ובמאסה שלה. חלק מהמנותחים מתלוננים גם  על חולשה כללית וריפלוקסים (תלוי בסוג הניתוח).

אין זה נדיר שמי שעבר את הניתוח רואה את עצמו במשקל עודף, גם לאחר שהגיע ליעדיו ומרגיש נהדר. מה שמוסיף לחץ עצום  בתהליך השיקום. זה יכול להקשות על אורח החיים שלאחר הניתוח, וחובה לשמור על תהליך תמיכה מסודר של חברים, משפחה וליווי מקצועי קבוע.

חלק הגורמים שמשפיעים על עלייה משמעותית במדד הלחץ אצל מי שעבר את הניתוח:

  1. התעסקות יתר בכל הקשור להתקדמות בקצב ירידה במשקל לאחר הניתוח במקום להרכז בשיקום והחזרה לשיגרת חיים. לא הבריאות היא הנקודה החשובה אלא קצב הירידה וכמה קילוגרמים אנו משלים אחרי הניתוח וכמובן... כמה שיותר ירידה, זה טוב יותר (מה שבאמת לא נכון ורק מזיק לבריאותנו). מחקרים מראים שהחלץ הוא גורם משמעותי שמונע מהגוף לרדת המשקל או מעט את קצב הירידה. 
  2. התנהגות לקוייה בכול הקשור לתזונה, ותוספי תזונה נכונה שלאחר הניתוח. כדי להוריד את רמת הסטרס יש להקפיד של תזונה עשירת חלבון, שומנים בלתי רוויים ונטילת תוספי תזונה, ויטמינים ומינרלים בצורה סדירה. 
  3. פעילות גופנית מוגזמת. יש להבין שבתקופה שלאחר הניתוח ועד לתקופה של שנה שנה וחצי שלאחר הניתוח, הגוף מנסה להתאזן. פעילות גופנית היא הגורם החשוב ביותר למי שעובר את הניתוח, אולם פעילות מוגזמת ולא נכונה מרוקונת את מאגרי האנרגיה בגוף בקצב מואץ וחושפת את הגוף לפציעות ונזקים, בהתחשב שמאגרי האנרגיה כבר גם כך נמוכים כתוצאה מצריכת אוכל קטנה ויכולת ספיגה נמוכה שמעצימה את הסטרס שהגוף נמצא בו. במצב זו הגוף נכנס ללופ מסוכן שמאוד קשה לצאת ולעצור את זה.
  4. שינוי במערכות היחסים הזוגית. לאחר הניתוח החיים משתנים באופן דרמטי.  המנותחים יתחילו להרגיש שונים. הם עשויים להרגיש בטוחים יותר בעצמם ועשויים לרצות להגשים פעילויות שונות שלא עשו לפני הניתוח. כתוצאה מכך, מערכות היחסים שלהם עם המשפחה והחברים עשויים להשתנות בצורה משמעותית מאוד, מה שיכול להוביל לסטרס גדול מאוד. נוסף לכך מתברר שקיימת תופעה בקרב בני זוג בהם, אם רק אחד מהם עובר את התהליך- " גירושים בריאטרים", מתעוררות בעיות בין בני הזוג על מערכת היחסים וחילוקי דעות על החיים בכלל. ממחקרים שנעשו בנושא מתברר כי מי שהיו נשואים ,נטו להתגרש יותר לאחר הניתוח, בהתאם למשקל שהורידו לאחר הניתוח. ככל שהירידה במשקל לאחר הניתוח אגרסיבית יותר, כך עלתה הסבירות לגירושים. באותה נשימה , מטופלים רווקים שעברו את הניתוח נטו למצוא זוגיות ולהתחתן לאחר הניתוח מהר יותר מאלו שלא עברו את הניתוח- "נישואים בריאטרים"
  5. טיפול לקוי בכול הקשור למעקב רפואי ובדיקות רפואיות תקופתיות. 

אז מי מהם אנו? מי שעובר את הקדם תהליך או מי שעבר ניתוח ? ומה אנו יכולים לעשות על מנת להפחית את הסטרס ולהימנע ממחלות בתקופת החשיבה, ההחלטה ובכלל? 

  1. בראש ובראשונה, פעילות גופנית. פעילות גופנית היא מהפעולות היותר חשובות בתוכנית להפחתת סטרס. פעילות גופנית מורידה רמות חרדה וגם מפחיתה רגשות דיכאון ומעלה דימוי עצמי ויכולת המסוגלות. 
  2. תזונה ותוספי תזונה סדירה בהתאם להוראות. יש להפקיד על תזונה בהתאם להוראות ולהתמיד בליווי מקצועי קבוע לפחות בשנה הראשונה שלאחר הניתוח.
  3. העשרת הידע בתחומים הקשורים לתהליך הניתוח ודרכי השיקום. העשרת הידע תביא אתכם למצב שבו אתם יודעים  מה אתם עומדים לעבור ומה עומד לקרות ומבינים. ההבנה והידע יורידו לכם את הלחץ. 
  4. יצירת קשר או הידוק הקשר הזוגי או החברי. שתפו מה אתם מרגישים או חשים. שיתוף עוזר להוריד לחץ. 
  5. מחקרים מראים כי אנשים בזוגיות או שיש להם חיי חברה עשירים, בריאים יותר מאשר אנשים שהם בודדים. 
  6. להיות רוחניים יותר,סבלנות סלחנות. תקווה והבנה הם פעמים רבות היסודות לכך שאתם תהיו פחות בלחץ. 
  7.  גידול חיית מחמד-  מחקרים מראים כי אנשים שבבעלותם חיות, לא רק שחיים יותר, אלא מאושרים ומסופקים יותר.
  8. לפתח תחביב או לעסוק עניין חדש שהוא בשגרת החיים שלכם. סטרס מתפוגג תוך כדי העיסוק התחביב ומטיב עם הגוף והנפש.
  9. מדיטציה ותרגילי הרגעה. מחקרים מצביעים על כך כי אנשים הלוקחים פסק זמן לצורך עיסוק זה מפחיתים את לחץ הדם ומפחיתים סיכון למחלות.


למאמרים נוספים, מוזמנים להמשיך לעקוב אחרי. 

עופר לקסמן,
מנטור ומאמן לחיים בריאים.
מפתח השיטה BariLifestyle program 
טלפון: 052-6369991 
מייל: L1@ol-fitness.com
אתר: ol-fitness.com


* למען הסר ספק, התוכן במאמר זה הוא בעל אופי של סקירה כללי בלבד, והמידע אינו מתייחס למוצר או טיפול, הוא אינו התוויתי, ולא מהווה המלצה רפואית, ולא מיועד להנחות את הקוראים או לשמש כהמלצה, הוראה או עצה לקורא, ואין בו תחליף לייעוץ רפואי

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

חשיבות צריכת חלבון בתזונה היומית שלנו

💡החלבונים הם אבני הבניין של הגוף, החלבון במגוון סוגיו אחראי על בניית רקמות הגוף והשרירים💪, תורם לתהליכי שיקום וחידוש התאים ומחזק את המערכת...